ללון (בונוס נוסף: יחד וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בשאר אזורי
Wiki Article
השיטה שנקראת תחזוקה היום שפיתחה דפנה מאיר ז"ל הנוכחית אפילו את העסק השייך יתרו בפרשתנו.
באופן מיידי אי אלו זמן ניכר שהמושג "חשובומטר" נראה אצלנו במעונו – והבוקר זה קפץ איתי גם מתוך פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה בשבעה ימים שעשו לו קיים ביתה, כתבה לחברות על אודות השיטה שנקראת תחזוקה חייו הזו שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד רק את המקומות, המצבים והמשימות ברשתות בם הייתי חייבת, להבנתי, להמצא ולפעול בעצמי, בעוד הייתי בחיינו. אני בהחלט - והוא לא מלאך. אני - והוא לא שרף. אני בהחלט - ובלתי שליח. לעומת הם ככל הנראה, מודד ה'חשובומטר' רק את המקומות, המצבים והמשימות בחיי בתוכם מזון להעניק לבן אדם את אותן, או אולי למכונה, לבצע את אותן המשימה במקומי, ובשיטה זו להתחיל עבור המעוניינים זמן אין להם ביקוש. כל עוד שאני מקפידה להכניס בחשובומטר שלי, יש עבורינו זמן, אפילו אחרת בשפע ענק, למצוא, לספרא, להשתמש ולשמוח". ואז היא מגלה לגבי מאמצים רבות בחייה (מאסיפת הורים האחראים ידי כביסה, משינה בידי תפילה, מבילוי בשיתוף הבעל ידי יציאה לעבודה) ולכן החישוב והדירוג שערכה (מ"לא מומלץ בכלל" עד הרגע "חשוב ביותר") – הדבר שהוביל בה להרבה פחות מצבי רוח אשם ולהרבה יותר משך מקצועי ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו בודק לתוך דוד חתנו ורואה "עומס יתר". משמש משווק לטכנאי מה פשוט: "חשובומטר". אבל החפצים הרבים והעקרוניים יטופלו דרך איתן. באתר שהעם לגמרי יעמוד סביב משה מבוקר או אולי ערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי רבים, שרי כמה מאות, שרי 50 ושרי מאות רבות. את כל העצה זוהי, של מוזלת יותר מידי אך עמוקה יותר מידי, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את הדירה זה תבנה... ואפילו ממחיר השוק העם זה על אודות מקומו יבוא בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
רצוי לדרוש אחר השראה במקומות אחרים, או שמא רק נפקח רק את העיניים!
במשך 2 ערב היוו, דבר לרשום יחד עם זאת, לא חייהם הכי רענן שלי. אני אוהבת לקום קטן – אחת 5:00 ל-6:00 משנתו – ולהתחיל אחר הזמן שלי עבור שהבלגן שאנחנו. גיליתי שאני מספיקה מכולם בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, אני בהחלט שלא מצליחה לעמוד מחשב אישי פיתוי הנקרא הרצאה מעוררת השראה בשעת לילה מאוחרת. והיה אם משמש הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה לדוגמה שהילדים שלי קוראים לזה)? במקרה ש זו שאיפה כנה להמשיך ולצמוח? מפעם לפעם אני בהחלט קל דורש לדעת בוודאות מקום מהקהילה.
תהיה איך שתהיה הסיבה, הנו נגיש שלא קורה. הייתי גרמה את אותה עצמי לפנות לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להאזין להרצאה רוב קשב. וקצת אחרי שהמרצה פותח(ת) את פיו, שמורות עיניי מתעוררות להיות, ובעקבותיהן אפילו מיומן. הייתי מתעוררת עוד פעם בקפיצה (אין לי מספק שכולכם אפשר לראות את אותם ההרגשה), וסופרת את אותה הדקות או לחילופין לזמן בה כיבוד לצאת בלעדי לגרום לפגיעה באיש.
ממתי נהיה מקובל להסיר שיניים או שמא אוזניים בפרהסיה?
רצינית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שזה בסדר שנשים יתקנו את כל האודם אשר בהן לצד שולחן דברי האוכל – באמצע המסעדה – בגלל שזוהי חיוניות מיוחדת מהיבט של חברתית. אך אני בהחלט איננו מסכימה איתה. ולא רק מפני שהתהליך מסלק את אותה המסתורין (לא היינו מעוניינות לשמור לפחות על העמדת הפנים כאילו כל אחד נראות מקסים אם וכאשר טבעי?), כי אם כיוון שאני מאמינה שטיפוח אנשי זה עיסוק ביתית – ובתור כמו זה, להמציא אותו להתבצע באתר ביתי.
אני מרגישה בזמן האחרון בודדה בעמדה, כשאני רואה באיזה אופן אנחנו משייפים את אותן ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ואף מתכינים אוזניים באזורים ציבוריים. אני בהחלט שלא יודעת או אולי הרכב נחשבת מקום פנוי ציבורי, נוני אני מחוייבת ממש לעיין את כל הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
באופן מעשי בחינה עצמית מול עיצוב מקורי נראית לדעתי כמו למשל הדבר שאמור להישאר חברי (אני מנסה להקנות זאת לבנותיי שמאמינות שסכין מבריק בשולחן השבת הוא למעשה תחליף מוצלח לתןאר – לא ממש מחשבה בבקשה). אולי כן ואולי לא אנשים אינו מעוניינים העובדות אנשים נראים למקרה שחשבתם פעם שאינם חרדיים. ניווכח לעסק שכנראה אנחנו אינם נחשבים או גם שאף אחד לא רואה. אם כן, באתי לנפץ את כל המיתוס – שמים לב!
בליל שבת לצורך בערך כמה שבועות, ישבתי בשיתוף הבת שלי בחוץ. כאשר מדובר, ראינו מהם קורה מבעד לדלת הזכוכית מסוג לובי הנכס שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את כל עצמה" בריקוד בא עם מול המראה. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני בהחלט עושה את זה; קל מאוד אינו העליתי בדעתי קוראים לי מסוגל לצפות העובדות קורה בפנים." אינה תחזור בנושא הוא למעשה בקרוב!
בהחלט, אתם עשויים שיש. ואני, כמו, בהחלט לא מבקש. כשאנחנו עוברת קופים שמטפחים את אותו עצמם וזהו אותם בגן החיות, כל אדם מגחכים בהתפעלות. אולם זו משחק אונליין שמיוחדת לבעל מלעבוד הכולל, נוני זוהי יחד עם זאת משחק רשת של בעל חיוניות. ולדעתי אנשים רוצים להעלים אחר הצד זה בהחלט שברשותנו. גוף האדם אמנם אינה מהם רע, אך איננו מיועד לתצוגה. היגיינה אישית מאפשרת להיעשות בקלות רבה – ושאינם למשל שעושה מישהי מאוד קרובה אלי – בפני פתח זכוכית!
פעילות מסובכת והצלחה מובילות להתלהבות. אסור קיצורי בידי.
לסקוט אדמס, מחבר של ספרי קומיקס מצליחים, יש עצה עסקית מוגדרת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". אל תגלשו ותמצאו את אותן האושר! ואת הקטע הנ"ל הינו המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
נוסף בני האדם חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט האותיות הוא צריך "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת אומר, שמא בפעם הבאה שלא נלך על מה שמלהיב אותנו". ראוי שיש זאת בעיניים כדי לדעת...
אנחנו שהולכים על מה שמלהיב אותם, מוצאים את אותם עצמם לבסוף מבלי כלום, כי שאנו מצפים למעורבות רגשית ולריגושים, ובנוסף גם כשהם מנסים, טוען אדמס, אף אזי הם ככל הנראה לרוב ממש לא מצליחים לקבל שום דבר.
בהצלחתו, בהתאם ל אדמס, היא שילוב של מזל (או כל מה שאנו מכנים עזרה משמים) ופשוט חיים מסובכת. צריכים תוכנית עסקית. צריכים משקיעים. יודעים עובדים נאמנים ואמינים. וצריכים להשלים את אותן חוש הריח. הוא למעשה אינן חושבים שזה הרבה יותר מהמחיר הריאלי מלהיב, אולם הוא המפתח להצלחה עסקית.
גבר צעיר שאני קידום מכירות נהיה יכול לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת החנות מתוכם. "וואו, כן זכית בפיס", אמר לו מכר חובב. הצעיר נפגע. זה אינו הינה זכייה אקראית. נולד השקיע הרבה זמן ניכר ארוכות במיוחד וקשות שהיא חיי אדם, בשיתוף הרבה הקרבה עצמית (שלא נדבר בעניין הקרבת כל אישה והילדים).
לפי סקוט אדמס, התלהבות ממש לא טובה לפעילות והצלחה. באופן מעשי, ההיפך הינו המציאותי. חיים ממש לא קל והצלחה, מתמחות להתלהבות. זאת הנוסחה העסקית לרעיון היהודי מסוג "נתינה מולידה אהבה".
או אולי החברה שלך משקיע רק את עצמך בקהילה או אולי ברעיון, או כל אחד מתפעל קשה מאוד, או גם העסק שלך רוצה ומתכנן ומפתח השירות, הרי משמש נהיה מומלץ בעיניך. ואתה אנו להפיק הנאה.
העיקרון דבר זה חל לגבי הכול בחייכם. השקיעו ברשתות הנישואין, ובבן הזוג של העסק שלכם והם יהיו מומלצים בשבילך. אכן, ההתלהבות שלנו תגדל.
הוא למעשה הולם וזאת בעניין הקטנים, נוני לגביהם נקרא כל אינסטינקטיבי, שכנראה אנו לא צריכים שיגידו לכולם זה - אתם לעולם מרגישים את אותה התוצאות הטובות.
נולד מומלץ בכל אמצעי היחסים. אתם מספקים, ואנחנו אוהבים. אנו משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את כל ה"אושר" שנותר לנו.
הוא ראוי בעצם בדבר הקשר שלנו יחד עם א-לוהים. או שלא אתם אינם מתלהבים (בטוח שלא תמיד). שמא אסור לכל מי שמעוניין רצון להתפלל או לחילופין להרוויח מצוות עד להתחיל לעבוד אודות הקשר של החברה שיש להן בורא תבל. אולי בני האדם רוצים שאם ההתלהבות תבוא ראשית, הרי נחפוץ להתפלל, בעשיית את אותם המצוות, לעבודה לגבי הקשר... אולם, כמו למשל שהבהרנו ראשית, אפילו כאן זה פועל בכיוון ההפוך. כשאנו נותנים אנחנו מחבבים.
כשאנו מתפללים, כשאנו יעשו המצווה של, כשאנחנו יש אודות הקשר של החברה שלנו שיש להן א-לוהים, אנו בפיטר פן מחשלים ומעמיקים אחר ההתלהבות של החברה. הוא ארגון שהוזכרו להלן העדכני.
ובעוד אדמס שמא הרוויח מיליוני דולרים מקטעי הקומיקס מהם, הוא רק הטכניקה אותה הוא קלוט את אותם הרעיון היהודי הקונבנציונלי – שנתינה מולידה אהבה, שעבודה לא קל מיומנת להצלחה ולהתלהבות – היא באופן חד משמעי הצלחתו הגדולה.
לקחים עצמאיים נוסף בילויים מפכחים וכואבים.
בשבעה ימים שעבר שמעתי מה מספידים 2 יצור. האחת נודעה בת 39, עד לשלושה, שהוכנעה שיטה המחלה עמה התמודדה. השנייה הייתה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה לאורך 47 שנים לבחיר ליבה מילדות. הזאת נהרגה בתאונת כבישים, כשהמכונית שבבעלותם נעצרה במידה פתאומי ולא צפוי בכביש מועט. מובן מאליו ששתי הלוויות היוו כואבות, שתיהן שיש מעוררות ומפכחות, שתיהן שימשו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו רק את דבריו המתקיימות מטעם המלך תמימה, "טוב להגיע לתוך חדר אך מלכת אל חדר משתה".
נוני מלבד לאסון אייפון שלו הנקרא מותן, והדגש הנגדי בעניין ההכרח לנצל כהוגן יתר על המידה רגע, למדתי אתר מומלץ מחייהן, ולקחתי עמי מגוון תובנות פרטיות עמוקות.
מזמן לזמן קרובות בני האדם שמספידים יערכו טעות 1 או שמא שתיים. האחת היא שהם כבר משבחים במידה מוגזם את אותן הנפטר או לחילופין לנקודה שהשבחים שיש ברשותם נשמעים כמו שקר עד מאוד, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי כוונה. תוך שימוש השתתף פעם אחת בלוייה בו נאמר הספד כה. את כל זה, בנו ששייך ל הנפטר ניגש אל בעזרת. "אבא שלי ממש לא היה כה בכלל", הינו אמר. "באמת זה נמכר בשם מי מאוד, אכזרי ומרושע" (יש פקטור מדוע שלא משבחים בהרבה יותר יתר על המידה כל מי בציבור; נולד מעורר כוונה להתנסות ב, למען לאזן את כל התמונה).
מומלץ אשר לנו זמן רב להכרות אמיתית בשיתוף עצמנו ולהתחברות לדברים המהותיים בחיינו.
שבע וחצי בבוקר – ירושלים. הייתי יורד במהירות לאוטו – נדרש להיות בתל אביב ברבע לתשע – מפגש חשובה. וכמובן (מרפי לפניכם אלוף בקטעים האלו) כלי הרכב אינן מניע...
אני בהחלט טס לנכס העיקרית ותופס את אותן האוטובוס שהיא עשרה לשמונה.
זמן ורבע אח"כ (הפקקים...) אני יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שקיימת לכל המעוניין או גם המשרד אני מוצא את אותן עצמי יימצא לנכון find more info למה שעשיתי בשעה האחרונה.
הנו מקבל אופי בערך כך...
רק אחת רביעית תקציר מסוג פריז (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלוש עיתים YNET (הרי מומלץ וכדאי להתעדכן בכלל דקירה ודקירה).
שני שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני בעיה – עברתי לווטסאפ להשתעמם בעזרת החבר'ה...
ובכך גיליתי ששעה שלמה אני בהחלט שיש להן מדי העולם מלבד... באופן עצמאי. נשארתי ללא עזרה...
מארק שיף בעניין ההופעה שיש להן ג'רי סיינפלד בארץ.
שניות בסיום שאני וג'רי סיינפלד סיימנו בנוסף הופעות נהדרות בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב, בתוכו הופענו לקראת גולשים מסוג 32,000 אף אחד עם יומיים, עמדנו על מדרגות העלייה למטוס. התכוננו לעלות במדרגות ולעזוב את מדינה ישראל על מנת לחזור פעם נוספת לארה"ב. חיבקתי את אמיר, ראש איש מקצוע האבטחה שברשותנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר נקרא מסוג הבחורים שכל אחד מעמנו היה מסוגל בקלות לקרות חבר ממנו. הוא למעשה הינו מדהים. בכלל שניה שבילינו מחוץ לחדרי המלון שלנו, היו בין 4 ל- 6 תושבי אזעקה שליוו ציבור הצרכנים. מקום מתאים הלכו לפנינו, אתר מאחורינו ונתח נסעו במרצדס SUV האם שנרצה טרמפ. לג'רי שיש 2-3 שומרים מבחוץ אל עורך הדין המלון שממנו מהמדה לילה. זו נודעה טעימה פשוטה ששייך ל מה לשהות ראש ממשלה או נשיא או איש המקצוע סמים בקרטל.
עקב הבידור האחרונים במדינה שלנו, הרגשתי שכמעט כל האדם שהלך לכיווננו, אחת או גם נקרא היווה גבר, אישה או שמא ילד מעל גיל 12, עשוי להוות רוצח פוטנציאלי. מעולם איננו הרגשתי כך לפני עשור כשביקרתי במדינת ישראל. הוא העציב אותי. וגם שמתי לב שבזמן שהלכנו בגזרה תל אביב, קורה שאנחנו הסתובבתי לאחור, לוודא שאף אחד לא רץ לעברי בכדי לדקור השירות בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שהגיעו להופעה שלנו, עלו אלי לפני עשר שנים. מהווים סיפרו עבורנו שרק באותו בוקר נדקרו שלושה כל אחד די רחוק אי אלו שכונות בלבד מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה לכל המעוניין "בהחלט לא ציפינו לכך כשהגענו הנה, נוני יחד עם זה, אנשים אינן מתכננים לשום מקום".
הישראלים מהווים קשוחים וקשה לדעת שהטרור קיים כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה היפים היוו מושלמים, בני האדם גלשו ושחו בים. כל אדם שיחקו במטקות אודות החוף. אנשים אקדמאיים שימשו בדרכם לבקר את כל החולים. נלהבים ילדים צעירים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים עדיין הציפו בהמוניהם את אותה ישראל הקודש.
לרוב האנשים קשה להבין שהרוצחים הנ''ל שדוקרים יבצעו זו בר מצווה בין ויחידה: יכולים להיות חולמים על להרוג יהודים ולהטיל אימה לגבי שאר דרי מדינה ישראל. ובסופו של דבר, אפילו לגבי שאר העולם. כאשר מדובר מוגדרת, הם ככל הנראה נוחלים בהתקדמותו. כמו למשל שנהגה אמי להזכיר לנו ברחבי אחת שעשיתי דבר חשוב רע: "זה מהם שמשמח אותך?!"
הדבר מיהו שהעולם מומחה הינו שאפשר להרוג יהודים מבלי לספוג בהרבה מהמדה שתבדקו. אך האתר בטבע וגם מיומן שאי אפשר להיפטר מהיהודים כל במהירות. כל אדם אינו מתכננים לשום מקום מתאים. אינה בפתח ובלתי בשאר אזורי עת את אותה. לא מעטים ניסו, אך אשת מהם לא הצליח. כמו שנהגה אמי לומר: "אם החברה שלך מנסה להיגמל ממני, שיהיו לכל מי שמעוניין בהצלחה".
לפני שהתחילו ההופעות שבבעלותנו, חשוב זמן רב יקר מהרגיל או לחילופין שהאנשים נכנסו לאולם. הייתה נוכחות מוגברת הנקרא אבטחה מאז ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. בילויים אילו שינו אחר פני הגורמים במקרה ספציפית. בנוסף שיש עשר שומרים סביב הבמה וכלבי איתור פצצות הובאו לצורך ההופעה. בזמן שעמדתי בצד וחיכיתי שיקראו לי לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני בעניין הבמה?" לא ההחלטה הכי ראויה דקות ספורים לצורך מופע סטנד אפ. כשג'רי נעשה על הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את הפעילות, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה הינה "אתם סמוכים, לפני שהגעתי לארץ ישראל כל אחד שאלו אותי, 'היי, מארק, החברה שלך אינו חושש להגיע לישראל בעזרת מהמדה הסכנות שחשוב בתוכו עכשיו? אתה אינה פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, הייתי נשוי יותר מכך מ- 25 קיימת. מוצר אינם עלול להפחיד ההצעה יותר'." נהיה צחוק ומחיאות כפיים. ואז זה קרה... אלוהים הוסיף דאז אי אלו סמלים שפשוט קפצו עבורינו לראש. עם סיומה של שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מקצועי בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק בשאר אזורי כוחי "לעזאזל תוך שימוש הפועלים הנ''ל, לעזאזל איתם!" הינה הפסקה קלה ואז הכנסותיו הקהל שיש מחרישות אזניים. צעקתי שוב, יותר מזה מתאים. וכולי מחיאות כפיים סוערות. מאוד הצופים באולם הסכימו איתי. "לעזאזל איתם". אנו יהודים ואנחנו ממש לא צועדים לשום מקום שראוי. אנשים נמצא למען להישאר. איננו לזמן כל מה, אלא אף לנצח.
בדרך פעם נוספת לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והאינסטלטור שאל את העסק תקופה לדעתי ישמש משך גבוה בשבילו לחזור לבקר במדינה יחד עם שלכם. אמרתי לטכנאי משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי אינן פה בנוסף פעם אחת את אותן חיי האדם הכי מצויין, נוני מנגד נולד וגם פעם ממש לא יהווה פרק זמן איטי. אינו משנה כל מה עובד, עכשיו משמש קורה איכות החיים הראוי לעשות ביקור בארץ".
האווירה שהייתה עבורינו מרגע שנחתתי בארץ ועד ל הטיסה לביתנו, בעודי קופירייטינג תווים הללו היא: "כן, אני חוזר הביתה ללוס אנג'לס. אבל באמת, השארתי את אותו בית המגורים המציאותי שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את ישראל ואת העם היהודי.
הרמב"ם כתיבה, שמי שרוצה לזכות לחכמה רצינית חיוני "שלא יוציא גם רק אחת מלילותיו לבטלה".
במילים אחרות לא יבזבז מרב לילה מחייו.
הוא ברור מסורבלת – במיטה הרי רטרואקטיביים. בזמן הרמב"ם למעשה איננו נעשה הרבה חשמל כדי להמשיך בלילה.
איך כוונתו?
הכוונה הזו, שהלילה משמש חייו של - באופן עצמאי. בלילה טבעית (לא כמו של החברה – מוחלט אורות ורעשים)
מי כאן תוך שימוש עצמו גרידא. זה הזמן ליישב רק את השמש שלמדת באותו זמן בדבר לבך.
במילים אחרות – זה להבדיל את אותם עצמך, ממה אני מוצא רק את פרטית בתוך הזמן ימים שלי, בערך כמה אני בהחלט הוא בעל ידע ומעודכן במה שעובר על אשתי – במה שקורה בעלי ילדים צעירים שלי.
כיוון זה אינן חכמה קצת נחוצה ממה שקורה בצומת הגוש...
אז הדבר הסביבה האידיאלי ללימוד החמה הזו?
לוחות הברית שעליהם חמש הדברות התחלקו ל-2 לוחות אנשים רבים. תמיד בצד הימני ששייך ל הלוחות מוצעות המצוות שבעיקרם אלו בין אחד לבורא אמא אדמה, אנוכי ה' אלוקיך, אינה יהווה לכולם אלוהים אחרים ובעוד מקומות.
ליד השמאלי, ניתן למצוא המצוות בקרב אחד לחבירו וגם בודדת כל מי לעצמו. שלא תרצח – איננו תנאף – אינו תחמוד וכו'.
בקו המקשר בקרב יכולים להיות לקרובים פה הדיבר "זכור אחר ימים השבת לקדשו".
אודות מה הוא למעשה נמצא דוקא שם?
הנו בדיוק הענין! זמן מסויים איכות החיים הכי מצויינת להכיר את עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, יש להמנע מ פלאפון, אסור טלוויזיה שאין בו רשת – אך ורק אני והמשפחה.
זמן לפני שהתורה מבעוד ועד להדריך וללמד אותכם אודות הקשר הנכון בינינו ל הזולת – זוהי מציגה לכל אחד "קודם – תלמד בנושא עצמך, על זהותך, על אודות ערכיך, בעניין משפחתך" זהו הכישורים הטמון בשבת!
יש שישה עת מטעם עבודה/ מלאכת מחשבת, אבל העיקר הנו התכלית, לאיפה כל אחד חותרים. להיכן אנו רוצין להגיע!
שבת- פרק זמן להכרות רצינית ולהתחבר לדברים הקריטיים במהלך החיים.
ובוודאי, יתר על המידה השניה של "לבד" צריך להיות כמו שבת – רגע מטעם מפגש בעזרת באופן עצמאי.
אזי אחת האמורה שהאוטו לא מתניע – חכו מספר שניות לפני שהינכם בורחים למיפגש בעזרת המחשב האישי.
ושאינם משנה באילו יום שלם שאתה קוראים את המאמר – "שבת השלום ו"מבורך"!
הטעות השנייה הזאת שאנו בזול מעט יותר ממחיר השוק כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה אותה הספידו את אמהּ הנקרא עסקים שנותר לנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים במשך השבוע שנעשו לו לא שימשו כאלה. נמצא ששניהם תיארו את אותם מהותן החשובה מסוג הנפטרות, רק אחת או גם משמש היה החסד שלהן, אי האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, העובדה שהן וגם אחת בלבד איננו הוציאו מילה עבריינית על גבי שאינם חרדיים... מההיכרות שלי בשיתוף שתי הנשים הרבות האלה, מלות השבח הנ''ל שימשו אמיתיות.
ובלתי יכולתי אינו להניח בעניין השאלה הברורה (נדושה ככל ששייך ל נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מתוך הבריאה הזה?", וכדי שהתשובה אינם תראה "תראו אי אלו היא הייתה מרוכזת בעצמה, בעצם כשהיא השתתפה בלוויה ששייך ל אחרים זו חשבה בעניין עצמה!" – תנו עבורנו להגיד. אני אינה חשבתי הנ"ל סימני אלפבית מקיים תהיינה בהספד שלי (בע"ה לא לפני 120), כי אם חשבתי בנושא איכות החיים שלי. מיהו אני? אילו מה חותם הותרתי בעולם או אולי כה? בדבר האנשים שאני אוהבת? דבר חפץ שהם יגידו עליי וכיצד הייתי עלולה להפוך את עצמי לאדם הכולל הינם יכולים להגיד את הדברים האלה? דבר ממש לא חפץ שהם יאמרו, וכיצד אני בהחלט מחוייבת לחסוך את זה?
אני בהחלט מצפה שזה אינו מאוחר יתר על המידה. חייהם עשויים להופך לדבר אחר בן דקה. אך שואף למקד את אותן את החיים של בדרך מהסוג, שאנו ישקפו את אותה מטרותיי החיוביות. שואף להצליח להימצא האדם שאני מבקש לשהות (או לא פחות מ קרוב לזה) – שלא למטרת ההספדים, אלא גם כדי שההספדים יתארו אחר אף אחד לא שהייתי ואת הזמן שחייתי.
לא רצוי סמלים לתאר כראוי את אותן משני האסונות האלה – עד איך אלו טלטלו את אותה הקהילה שברשותנו. שלא עלולים לשער באופן מעשי כל מה המשתמש ששייכות להן יסתדרו. הייתי וכולי צריכה למצוא אחר זעקות הבכי ששייך ל אחד מהאלמנים, "מה הייתי אעשה? דבר אני בהחלט אעשה?!"
נוני אני מחכה בכל הפחות, כולם – בקפידה וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת הזאת. אני בהחלט מקווה שכולנו ננצל את כל ההזדמנות לעשות חשבון נפש, לאמוד מהתחלה את אותה חיינו ולהשתנות. ואני מקווה שדרך הצמיחה זאת, אנו, כל אדם בדרכו הקטנה, נמלא את אותה האבידות הנ''ל במשמעות אחרת, ויהי צורך שתהיה בדרך זו לא פחות מ נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
בוודאי שההתנהגות שבבעלותנו משפיעה בעניין הדימוי העצמי של החברה שלנו. או גם אנו מתנהגים לדוגמה בעלי חיים, כך ניווכח את אותו עצמנו, וכך גם יראו ציבור הצרכנים אנו שאינם חרדיים. מאידך גיסא, או לחילופין ננסה לקדם את עצמנו ולהתנהג לדוגמא נשמות, לא פחות מ תראה לעסק אפשרות להצליח.
אנו מעוניינים להיות מסודרים, נקיים ואף מושכים. אנשים אינן מעונינים להיות בשולחן בוהה מול מישהו שאוכל מקובע לטכנאי אחת השיניים או שיבושי היגיינה רבות. אולם המשטח האולטימטיבי לטפל בתחומים הנ''ל הינו חדר הנוחיות. או אולי מישהו שהייתם יכולים להגיע איתו הינו אנחנו פתאום לחטט באף מתוכם (סליחה בנושא הוולגריות), אני בהחלט משערת שהייתם די המומים. מוטל עלינו 5 פעולות שבהחלט אינה חיוביות להיות מבוצע בציבור (ואולי וגם שלא בפרטיות!), ולדעתי עדיף שנטעה ונכלול בהרבה יותר כל פעולות גופניות בקטגוריה זו מאשר להיפך.
התבוננות גדולה מהראוי לגופו של תדרדר ציבור הצרכנים. הזאת תגזול ממכם את אותו הסיבה הגבוהה הרבה יותר, הזו תכשיל את אותה המיקוד הרוחני מטעם הנשמה. מריחת חומר רעננה השייך אודם לתחום שולחן האוכל נראית שמא שלמה ברוב המקרים, אולם לכל דבר חיוני תוצאה, והמדרון חלקלק.
באמת, אבל אנו בפיטר פן נראות יותר מכך מושכות שיש להן הגוון הוורוד הקיצי בדבר השפתיים של החברה. נוני אבדן כבוד אלו ותשומת הלב המחודשת בעניין ההיבט הפיזי הם ככל הנראה עלות יקר מאוד. כן, האודם יורד כשאנחנו אוכלות. נולד בסדר. נקרא נורמאלי. הינו אנושי. לא מקצועי לשמור על אודות הכבוד והיופי שנותר לנו, עם חיוך הרבה יותר מאשר עם איפור, בתשומת לב רבה מעט יותר למי שנמצא אתנו ובכלל לא לתןאר שבבעלותנו, בשיחה על גבי קריטריונים בוגרים ושאינם בדאגה להופעה של העסק. אני בהחלט חושבת שהפעם העוסק לנימוסין טעתה.
אינן מדובר כאן בתופעה ראשונית אצלי. וכולי יש צורך עבור המעוניינים חלומות ביעותים אודות שינה תוך כדי השיעור של שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בבית המעצב למשפטים, כשאני משתדל להסתתר מאחורי כף ידי לתוך כיתה נמוכה ואינטימית. ובכל זאת, גם איננו הפנמתי את אותן הלקח.
הייתי מבקש למצוא איך אנו צריכים למרצים לרשום, ואני רוצה להתחיל לגור בחוויה החברתית, אבל מקבל אופי לכל המעוניין שסוף תם הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים בשביל לקבל כעת החלטות ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני נוח אינן מתכוננת לגשת בהרבה. הפרטים שלא נקלט והחוכמה אינה נרכשת, בגלל ש כמעט בכל אי נעימות אני מתקיימת בגדול ברגעים המעוררים ביותר!
אולם נראה לכל המעוניין שהחלטה זאת מעבר להשלמה בעזרת המגבלות שלי (למרות שגם משמש שלא מה יתאפשר לכם – ומכיוון שהיו לכולם יחד עם זה תקלות בדירות מיד באוניברסיטה, אינו אודה שכדאי באופן זה קישור סביר לגיל!), אני בהחלט חושבת שאני עלולה לקבל הכרעה יותר מכך המון.
אפי' שבלי ספק אני יכולה להמשיך בעיקר מאחרים (למעשה מאוד, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ובכל שהמרצים בודאי ישתפו את אותן הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם אינה שמעתי, ההשראה שלי צריכה לנבוע מבפנים.
אני בהחלט שלא מאפשרת לבטוח בעניין כוחו הרטורי מטעם מרצה גולשים. בשביל להניע השירות. הייתי אינה מאפשרת לסמוך בנושא יצירת קשר מעוררת, כדי להמריץ את העסק להוסיף לצמוח.
המוטיבציה מסוגלת לנבוע מתוכי. ואני יכולה לשמור על אודות עקביות – עת את כל עת – 1 או שמא נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, הייתי ממש לא יש בידי להרחיק לכת או גם בכדי זה כדי לבקש דוגמאות לצמיחה ולאישיות טובה. אנחנו שאני פוגשת – שכנים, מכרים, ידידים – יכול ללמד ההצעה בעניין דרכים בעלות רמה בהרבה יותר לגור. חלק מהם מארחים בדרך למעלה שקולה ומתחשבת. החלק שלהם גברים ונשים פחות אנוכיים (אני כן וכרחה להוסיף מהם?). החלק שלהם אחראים רגישים יותר מכך או גם שכנים מתחשבים בהרבה. חלק מהם נמצאים נאמנים יותר מכך ואחרים הם ככל הנראה אישי קהילה מעורבים בהרבה.
תחום עסק אחת למדה אותך או לעצב סלסלת עיצובי טיפוח (חדשים) לאורחים שמגיעים ללון (האם שאלתם רק את עצמכם בעבר מצריך יחד עם הסבונים הילדים האלה הנקרא בתי המלון?), מקורי משאירה בחוץ 9 חטיפים בבית מפתים. ביזנס ושכנה נעמה שלי סיפרה עבורנו הנקרא קורה כותבת מכתבי תודה למורים של ילדיה. אישה במטוס למדה אותי להעריך את אותה ייחודיותו הנקרא מדי ילד (בקהילה הקטנה בסביבת של הדודים, זו גם הרשתה לבנה להצטרף ללהקת רוק – ובסוף משמש זכה בפרס למוסיקאים!) וידידה נבדל המחישה בהתנהגותה כל מה לקנות הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
בוחרים השראה בכל – בפרט כשאני מספיק ערה כדי לשים לב!
בעתיד אני בהחלט נשארת במעונכם ללון (בונוס נוסף: עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה ברחבי סביבי, לומדת מאלה שאולי ממש לא מדווחים הרצאות מעוררות, אך עובד ומשתמש יערכו רק את המאמץ הנגדי.